מיומנויות קשב: הבסיס לטיפוח ויסות רגשי אצל ילדים

מיומנויות קשב: הבסיס לטיפוח ויסות רגשי אצל ילדים

מיומנויות קשב: הבסיס לטיפוח ויסות רגשי אצל ילדים

לעיתים קרובות אנחנו מבקשים מהילדים לעצור, להירגע, להתארגן או להתרכז.
אלו בקשות טבעיות מאוד. אבל עבור לא מעט ילדים הן נשמעות כמעט כמו שפה זרה. אנחנו יודעים בדיוק מה היינו רוצים לראות, אבל להם אין תמיד את היכולת הפנימית לבצע את מה שמבקשים מהם.

רבים מאיתנו זוכרים את זה גם מהילדות שלנו.  אמרו לנו להירגע, להתרכז או להפסיק לכעוס, אבל לרוב לא היה לנו מושג איך באמת עושים את זה.

לא הייתה לנו שפה פנימית שמסבירה:

איך אני נרגע עכשיו?
איך אני חוזר להתרכז?
איך אני מפסיק לפחד או מתגבר על כעס?

וככל שהילדים גדלים, הציפיות מהם גדלות גם כן. לשבת ולהתרכז בלמידה, לפתור בעיות, לווסת את עצמם חברתית, לקבל החלטות שקולות. אבל האמת היא שכל ההתנהגויות האלו לא צומחות מעצמן. מתחת לפני השטח הן נשענות על מערכת עדינה של מיומנויות קשב.

מתחת להתנהגות נמצאות מיומנויות קטנות

כאשר ילד מצליח לעצור רגע לפני תגובה, להתארגן מחדש או לחזור לריכוז, המוח שלו מפעיל סדרה של פעולות קטנות מאוד. אלו אינן מיומנויות דרמטיות, אלא תנועות עדינות של קשב. לדוגמה:

  • לכוון את תשומת הלב לרגע הנוכחי

  • לשים לב לנשימה

  • לזהות אם השרירים מתוחים או רפויים

  • להבחין בשינוי רגשי קטן

  • להתמקד בתחושה או בחוש מסוים

  • להרגיש את הגוף במרחב

אלו פעולות קטנות מאוד, ולעיתים הן מתרחשות בשבריר שנייה.

אבל יחד הן בונות את היכולת הגדולה שאנחנו מצפים לראות:
יכולת לווסת את עצמנו.

מה כוללות מיומנויות קשב?

מיומנויות קשב יכולות להופיע בצורות רבות, למשל:

• לשים לב לנשימה ולתחושות הגוף
• לזהות אם הגוף מכווץ או רפוי
• למקד קשב דרך החושים לרגע מסוים
• לשים לב לתנועה ולשיווי משקל
• להבחין ברמזים קטנים בתחושות וברגשות
• להישאר עוד רגע עם תחושה לא נעימה

אלו תנועות זעירות של הקשב שלנו. כאשר הן חוזרות שוב ושוב, הן בונות יכולות מורכבות יותר כמו:

  • חוסן רגשי

  • הרגעה עצמית

  • ארגון מנטלי

  • יכולת ויסות במצבים משתנים

מיומנויות קשב הן כמו אותיות

אפשר לחשוב על מיומנויות הקשב כמו על אותיות בשפה. כל אות בפני עצמה קטנה ופשוטה. אבל בלי אותיות אי אפשר לבנות מילה.  ובוודאי שלא משפט.

כך גם מיומנויות הקשב. כל מיומנות היא קטנה ועדינה, אבל יחד הן יוצרות את היכולת של הילד לעצור, לבחור תגובה ולחזור לאיזון.

מה אומר המחקר?

בעשור האחרון מצטברות יותר ויותר עדויות מחקריות שמראות עד כמה המיומנויות הקטנות האלו משמעותיות - להלן כמה דוגמאות מעניינות:

  • מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מצביעים על כך שיכולת לווסת תגובות ולהשהות תגובה אוטומטית היא אחד המנבאים החשובים להצלחה בלמידה ובהתמודדות חברתית (Blair & Raver, 2015).

  • מחקר אורך רחב היקף אף מצא כי רמות של ויסות עצמי בילדות קשורות בהמשך החיים לבריאות, להצלחה כלכלית ולתפקוד חברתי (Moffitt et al., 2011).

  • במקביל, מחקרים בתחום המודעות הגופנית והאינטרוספציה מראים כי תשומת לב לתחושות הגוף, לנשימה ולמתח השרירים קשורה ישירות ליכולת וויסות רגשי (Farb et al., 2013; Mehling et al., 2012).

  • תוכניות התערבות שמתרגלות נשימה, קשב לגוף ומיקוד בחושים הראו שיפור עקבי ברוגע, בתפקוד בכיתה ובהתמודדות עם רגשות חזקים (Zelazo & Lyons, 2012; Flook et al., 2015).

במילים פשוטות:  כאשר ילדים לומדים לשים לב למה שקורה בגוף שלהם, הם יכולים לעצור רגע לפני תגובה אוטומטית, להרגיע את העוררות ולבחור תגובה מתאימה יותר.

התפקיד שלנו כמבוגרים

התפקיד שלנו אינו רק לבקש מהילדים להירגע או להתרכז. התפקיד שלנו הוא גם לאפשר להם לתרגל את המיומנויות האלו. ליצור הזדמנויות קטנות שבהן הם יכולים:

  • לשים לב לגוף

  • להתמקד בתחושה

  • להאט רגע

  • לחזור לאיזון

והדרך הטבעית ביותר לעשות זאת עם ילדים היא דרך משחק.

למה דווקא משחק?

משחק הוא אחד הכלים החזקים ביותר לפיתוח מיומנויות קשב. הוא עושה זאת בצורה עקיפה אך עמוקה. הילדים לא מרגישים שהם מתרגלים משהו. הם פשוט משחקים. אבל בזמן המשחק הם מפעילים שוב ושוב את אותן מיומנויות עדינות: לשים לב, להגיב, להתמקד, להתארגן מחדש. וככל שהמשחק חוזר על עצמו, המיומנויות האלו מתחזקות. בהדרגה נוצרת אצל הילד שפה פנימית של ויסות וחוסן.

ללמוד את האותיות של הוויסות

מתוך התפיסה הזו נולדה גם הערכה והמשחקים שיצרנו בחברת Play-Attention. בכל אחד מהם שזורים מנגנונים שמפעילים מיומנויות קשב בצורה טבעית וחווייתית. זה לא שיעור. זה לא תרגול מודרך.  וזו גם לא שיחה על רגשות. זה משחק. אבל משחק שמלמד את האותיות הקטנות של הוויסות,  ועוזר לילדים לייצב את הסירה בתוך הגלים של החיים.

 

מחקרים ומקורות להעמקה

ויסות עצמי והתפתחות יכולת שליטה בהתנהגות

Clancy Blair & C. Cybele Raver (2015).
School readiness and self-regulation: A developmental psychobiological approach.
Annual Review of Psychology, 66, 711-731.
https://doi.org/10.1146/annurev-psych-010814-015221

מאמר סקירה מרכזי שמראה כיצד ויסות עצמי ויכולות קשב מוקדמות מהוות בסיס ללמידה ולהתפתחות קוגניטיבית.


שליטה עצמית בילדות כמנבא לחיים הבוגרים

Terrie E. Moffitt et al. (2011).
A gradient of childhood self-control predicts health, wealth, and public safety.
Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(7), 2693-2698.
https://doi.org/10.1073/pnas.1010076108

מחקר אורך מפורסם מאוד שמצא כי שליטה עצמית בילדות מנבאת בריאות, הצלחה כלכלית ותפקוד חברתי בבגרות.


קשב לגוף (Interoception) וויסות רגשי

Norman A. Farb, Zindel Segal & Anderson, A. K. (2013).
Mindfulness meditation training alters cortical representations of interoceptive attention.
Social Cognitive and Affective Neuroscience, 8(1), 15-26.
https://doi.org/10.1093/scan/nss066

המחקר מראה כי אימון בקשב לגוף משנה פעילות מוחית הקשורה למודעות גופנית וויסות רגשי.


מדידה של מודעות גופנית ואינטרוספציה

Wolf E. Mehling et al. (2012).
The Multidimensional Assessment of Interoceptive Awareness (MAIA).
PLOS ONE, 7(11), e48230.
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0048230

מאמר שמציג כלי מדעי להערכת מודעות לתחושות הגוף - תחום מחקר מרכזי בהבנת ויסות רגשי.


אימון קשב ומיינדפולנס בילדות

Philip David Zelazo & Lyons, K. E. (2012).
The potential benefits of mindfulness training in early childhood.
Child Development Perspectives, 6(2), 154-160.
https://doi.org/10.1111/j.1750-8606.2012.00241.x

מאמר תיאורטי חשוב שמסביר כיצד אימון קשב ונשימה יכול לתמוך בהתפתחות וויסות עצמי בילדות.


תוכניות קשב ומיינדפולנס בגן ילדים

Lisa Flook et al. (2015).
Promoting prosocial behavior and self-regulatory skills in preschool children through a mindfulness-based kindness curriculum.
Developmental Psychology, 51(1), 44-51.
https://doi.org/10.1037/a0038256

מחקר התערבות שמצא שתרגול קשב ומודעות משפר ויסות רגשי והתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים.


פיתוח תפקודים ניהוליים וקשב

Adele Diamond & Lee, K. (2011).
Interventions shown to aid executive function development in children 4-12 years old.
Science, 333(6045), 959-964.
https://doi.org/10.1126/science.1204529

סקירה רחבה מאוד של התערבויות שמחזקות קשב, שליטה עצמית ותפקודים ניהוליים אצל ילדים.